ה-Marketplace של prooV

הסטארטאפ הישראלי prooV, המציע פלטפורמת ״Pilot as a service״ שמחברת בין סטארטאפים וספקי תוכנה לחברות וארגונים גדולים, הודיע על השלמת סבב גיוס A. סבב הגיוס, בהיקף של 7 מיליון דולר, הושלם בהובלת Mangrove Capital Partners ו-OurCrowd.

הפלטפורמה של prooV מאחדת ומשפרת את כל הליך ה-Proof Of Concept (הוכחת היתכנות) על ידי כך שמאפשרת לארגונים גלובאליים לחבור ולבחון פתרונות של ספקי תוכנה וסטארטאפים מכל מקום בעולם דרך סביבת בדיקה מאובטחת מרחוק. הפלטפורמה נועדה להפחית באופן משמעותי את צריכת הזמן והמשאבים בתהליך, כך שארגונים יכולים להשלים תהליכי הוכחת היתכנות של בדיקת הטכנולוגיה החדשה בתוך ימים, במקום חודשים.

שוק פתוח ומשתלם לשני הצדדים

הפלטפורמה הידידותית למשתמש של prooV מאפשרת לארגונים, ספקי תוכנה וסטארטאפים לגלות ולהתגלות בקלות על ידי לקוחות פוטנציאליים, ספקים ושותפים, ולאחר מכן לבצע בצורה חלקה את בדיקת ההיתכנות. הבדיקות רצות על סביבות ייעודיות מבוססת ענן של prooV, אשר מחקות באופן מדויק את התנאים הפנימיים של הארגון, כולל הנתונים, ממשקי API ומערכות. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לעקוב בזמן אמת אחר התקדמות הבדיקות, ולהשוות בין הפתרונות הנבחנים על ידי אנליזה מקיפה. כמו כן, ניתן להעריך כיצד יתנהגו בסביבת ה-production האמיתית של הארגון לאחר הטמעה.

טובי אולשנצקי, מייסד ומנכ״ל החברה התייחס לגיוס ואמר כי ״עד היום – תהליך ה-PoC היה מורכב, מייגע ומאוד לא יעיל הן עבור ארגונים והן עבור ספקים. prooV מצעיה גישה חדשה לגמרי לבדיקות, מעקב וניתוח פתרונות של ספקים שונים, ומאיצה את המסע מ-RFP request for proposal ל-PoC. המטרה שלנו היא להקים ׳מגרש משחקים׳ עבור ספקי תוכנה עצמאיים ללא קשר לגודל, משאבים או מיקום גיאוגרפים, תוך כדי מתן האפשרות לארגוני ענק ברחבי העולם להבין טוב יותר את הפתרונות הטובים והחדשניים ביותר שמתאימים לצרכים שלהם. סביבת הבדיקות הייחודית של prooV ביחד עם יכולת הניבוי האנליטית מאפשרים לחברות לדמות את סביבות הייצור של הלקוחות שלהן בזמן אמת״.

prooV נוסדה בשנת 2015 על ידי טובי אולשנצקי ואלכסיי ספוז’ניקוב והיא מחזיקה במשרדים בתל אביב. נכון לעכשיו החברה נמצאת בצמיחה מתמדת ובגיוס משמעותי של עובדים נוספים.

וידאו: דקה ועשרים שניות שמסבירות את הפתרון של prooV

ההון שגויס יאפשר לחברה לפתוח עוד משרדים, בנוסף ל-14 הקיימים. מקור: Datorama, עמוד הפייסבוק

חברת ה-Marketing Analytics הישראלית Datorama (דאטורמה) מציעה מנוע אינטגרציה לתחום השיווק בארגונים עבור משווקים, סוכנויות פרסום, חברות טכנולוגיה ואחרים. היום (ב׳) הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס שלישי בגובה 32 מיליון דולר בהובלת Lightspeed Venture Partners. כמו כן השתתפו בסבב גם המשקיעים הקיימים: Marker LLC ו-Innovation Endeavors של אריק שמידט. סך ההשקעות ב-Datorama מאז הקמתה עד כה עומד על 50 מיליון דולר.

Datorama מאפשרת ניתוח ואנליטיקה של פעילויות השיווק כפתרון שלם, הכולל יכולות אינטגרציה אוטומטית, מידול מידע דינמי, Automated Insights, כלי ויזואליזציה, קבלת התראות וביצוע פעולות מבוססות יעדים.

ניתוח וייצור תובנות בזמן אמת של פעילות השיווק

המערכת אותה פיתחה Datorama פותרת את אחת הבעיות הכואבות ביותר איתן מתמודדים משווקים – אינטגרציה מהירה של כל המידע המגיע ממערכות רבות ושונות במחלקות השיווק והפרסום. על ידי שימוש בבינה מלאכותית, המערכת מאפשרת חיבור אוטומטי של המספר ההולך וגדל של ערוצי השיווק הדיגיטליים והמסורתיים, מערכות ה-CRM, המכירות, ומידע מכל מקור אחר שהארגון עובד איתו. Datorama עוזרת לארגונים, סוכנויות פרסום, אתרים וחברות טכנולוגיה מכל הגדלים לייצר מקור אחד ומרכזי של מידע, עם היכולת לנסות ולמדוד אסטרטגיות שיווק חדשות – בין היכולות החשובות ביותר עבור משווקים.

Datorama הוקמה ב-2012 על ידי רן שריג, אפי כהן וקתרין ריבנט. שריג וכהן הינם יוצאי חברת הפרסום MediaMind הישראלית, שנמכרה בשנת 2011 עבור 540 מיליון דולר, בעוד שריבנט מגיעה מרשת הפרסום העולמית Havas. החברה תשתמש בכסף שגויס כדי להגדיל את ההשקעה ביכולות הבינה המלאכותית (AI) וה-Machine Learning שלה. בנוסף, התכנון הוא להגדיל את הנוכחות הבינלאומית שלה מעבר ל-14 המשרדים הקיימים כיום, למדינות נוספות. סה״כ מעסיקה כיום Datorama כ-150 עובדים, 60 מהם בישראל. את סבב הגיוס האחרון שלה השלימה החברה לפני כשנתיים, אז גייסה כ-15 מיליון דולר בהובלת Marker LLC וקרן Innovation Endeavors.

״זה זמן מרגש עבור החברה״, ציין רן שריג, מנכ”ל ומייסד שותף בחברה. ״אנחנו מאוד גאים בהשגים של הצוות והחברה – צמיחה מהירה בעשרות מדינות שונות בשוק מורכב, אבל אין לנו כוונה להסתפק בזה. השלב הבא מבחינתנו הוא המשך הפיתוח של המוצר פורץ הדרך – שימוש באינטילגנציה מלאכותית לתחום ניתוח פעילויות השיווק. אנחנו מצפים כבר להראות לכם את השלב הבא״.

מימין לשמאל: לירן אשל וזהר קופמן

CTERA Networks הישראלית, המציעה פתרונות אחסון ענן מאובטחים לארגונים, מודיעה הבוקר (ג׳) על השלמת סבב גיוס נוסף בהיקף של 25 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון האמריקאית Bessemer (המשקיעה הקיימת) ביחד עם קרן Vintage, שהצטרפה כמשקיעה. סבב גיוס זה מעמיד את סך גיוסיה של CTERA על 70 מיליון דולרים. הגיוס הנוכחי ישמש לצמיחת החברה על מנת לתמוך בביקוש הגובר למוצריה.

במילים פשוטות: CTERA מאפשרת לארגונים ליהנות מחוויית שיתוף קבצים ׳מודרנית׳ (file sync & share), מבלי להתפשר על אבטחת המידע ותוך כדי מתן שליטה מלאה על היכן המידע נשמר.

סוג של VPN בענן

CTERA מתמחה בפתרונות תוכנה וחומרה לאחסון נתונים על גבי ענן באופן מאובטח שנועד למנוע את הסכנות הגלומות בשירותי ענן ציבוריים. היא מציעה לחברות גישה לקבצים ארגוניים מכל מכשיר ומכל מקום, גיבוי, אחסון בנפחים גבוהים וסנכרון קבצים, כשהייחוד הוא התמיכה שלה גם בשירותים על גבי תשתית ענן פרטי, כמו IBM, Dell, EMC או היטאצ’י, וגם שירותים בענן ציבורי כמו אלו של גוגל או אמזון.

בחודש יוני האחרון הודיעה החברה על זכייתה במכרז לאספקת מערכת ענן פרטי לשיתוף קבצים עבור משרד ההגנה האמריקאי. במסגרת זו, פתרונותיה משולבים כחלק מפרויקט בשווי כולל של 427 מיליון דולר לשדרוג מערך האחסון של DISA, סוכנות המידע של משרד ההגנה האמריקאי, המספקת שירותי מחשוב ואבטחת מידע לגופים פדרליים שונים, בהם משרד ההגנה, צבא ארה”ב, הבית הלבן ועוד. 

CTERA הוקמה בשנת 2008 על ידי לירן אשל (המשמש כמנכ״ל החברה) וזהר קופמן, שניהם יוצאי SofaWare, חברת בת של צ’קפוינט. כיום מונה החברה כ-150 עובדים (בארץ מועסקים כ-100 עובדים), כאשר הנהלת החברה ומרכז הפיתוח שלה נמצאים בישראל, עם משרדי מכירות ברחבי ארצות הברית, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, ספרד, איטליה, אוסטרליה והונג קונג. לפני קצת יותר משנתיים גייסה CTERA כ-25 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית Bessemer ובהשתתפות Benchmark Capital, Venrock וסיסקו.

“ארגונים כיום מחפשים לבצע מודרניזציה בתשתיות הנתונים שלהם, ול-CTERA יש את היכולת לספק כלים מאובטחים המציעים גישה מהירה וגלובלית למידע של הארגון”, אומר מייסד ומנכ”ל CTERA, לירן אשל. “סבב הגיוס החדש יאפשר לנו לספק את המוצרים, התמיכה והשירותים הטובים מסוגם, אל טווח רחב אף יותר של ארגונים מובילים בעולם”.

וידאו: הפתרון של CTERA

מקור: Cato Networks

Cato Networks (קאטו נטוורקס), שפיתחה רשת ארגונית מבוססת ענן ובעלת אבטחת מידע מובנית, הודיעה היום (ג׳) על השלמת סבב גיוס שני בהיקף של 30 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן Greylock Partners בהשתתפות קרן Singtel Innov8 ומשקיעים קיימים, בהן הקרנות U.S Ventures Partners ו-Aspect Ventures וכן מייסדי החברה שלמה קרמר וגור שץ. כמו כן הודיעה החברה על כך שהטכנולוגיה שפיתחה זמינה כעת לקהל הרחב בכל השווקים, וכי ההון שגייסה ישמש אותה למחקר, פיתוח והתרחבות לשוק העולמי.

Network Security as a Service – NSaaS

פתרונות הענן שקאטו מציעה כוללים מספר יתרונות מרכזיים בהם הפחתה במספר מוצרי האבטחה הנדרשים לארגונים וחסכון בהוצאות רכישה, פריסה, שדרוג ובהתאמה שלהם; צמצום בעלויות קישוריות על ידי הורדה משמעותית של תעבורת אינטרנט על-גבי רשת התקשורת הארגונית; גישה ישירה לענן מכל מקום ללא כל צורך במספר רב של מוצרי אבטחה ייעודית במתקני הארגון; אכיפת מדיניות אבטחה אחידה עבור כלל האתרים, משתמשים ניידים, והתשתיות הפיזיות ובענן, ללא צורך בריבוי פתרונות נקודתיים ואבטחה דינמית ועדכנית מבוססת על פלטפורמה שלא דורשת את מעורבות הלקוח.

בתחילת דרכה (2015) מומנה קאטו על ידי צמד המייסדים – שלמה קרמר וגור שץ. קרמר נחשב לוותיקי תחום אבטחת המידע, וממייסדי צ׳ק פוינט ואימפרבה. שץ מגיע מתחום אבטחת אפליקציות מבוססות ענן, ולפני כן היה שותף מייסד ומנכ״ל חברת אינקפסולה. לפני קצת פחות משנה הודיעה החברה, שבאותה התקופה לא שיתפה ביותר מידי פרטים על פעילותה, על השלמת סבב גיוס ראשון. את הסבב, שהסתכם ב-20 מיליון דולר הובילו Theresia Gouw, מייסדת קרן ההון סיכון Aspect Ventures וסטיב קראוז (Steve Krausz), שותף כללי בקרן הון סיכון U.S Venture Partners.

“קאטו מציעה דרך חדשה לגמרי לחתוך בעלויות ובמורכבות של קישוריות ואבטחת מידע בארגונים, על-ידי אספקתם כשירות ענן הוליסטי וגמיש, שניתן להתאימו במהירות לצמיחת והתרחבות הארגון ולסיכונים המשתנים”, אמר שלמה קרמר, שותף מייסד ומנכ”ל קאטו נטוורקס. “קאטו סוללת את הדרך לפלטפורמת רשת ואבטחה חדשה, פשוטה יותר ושניתנת להתאמה בקלות לכל ארגון בכל גודל, וכן מציעה הזדמנות ייחודית לשיתופי פעולה עם גורמים בתחום”.

וידאו: Cato Networks: Network Security is Simple Again

חברת הסטארטאפ הישראלית Optimove (אופטימוב) מודיעה היום (ג’) על השלמת סבב מימון ראשון בגובה 20 מיליון דולר מקרן IGP של חיים שני ומשה ליכטמן. זהו הגיוס הראשון ל-Optimove, שהוקמה לפני שבע שנים, וצמחה בהיקף של 100% בשנה בשלוש השנים האחרונות. מדובר בהשקעה החמישית של IGP, שמאז היווסדה השקיעה 100 מיליון דולר בחברות ישראליות בשלב הצמיחה.

בשימוש למעלה מ-200 חברות

הפלטפורמה של Optimove מסייעת לחברות בניהול מערך השיווק הממוקד שלהן ופועלת בתחום טכנולוגיית שימור הלקוחות ומקסום שווי הלקוח. הכלים של Optimove מסייעים לאנשי שיווק להבין באופן עמוק את התנהגות הלקוחות ולתכנן, על בסיס התובנות, תקשורת המותאמת למאפיינים הייחודים של כל לקוח. התוכנה מיועדת למקסם את מחזור החיים של הלקוח ולהגדיל את נאמנותו למותג. המודל הייחודי של Optimove מבוסס על אלגוריתם חיזוי התנהגות מבוסס machine learning, ומאפשר תקשורת רב-ערוצית, מונחית “ביג דאטה” מול לקוחות הקצה של המותג.

פלטפורמת ה-SaaS של Optimove משמשת כיום למעלה מ-200 חברות, בהן 1-800-flowers, Zynga ו-eBags. לקוחות החברה משתמשים בתוכנה למשלוח של כארבעה מיליארד הודעות מותאמות באופן אישי ללמעלה מ-900 מיליון לקוחות מדי שנה באמצעות אימייל, פייסבוק, רשת ה-GDN של גוגל, אס-אם-אס, פוש וערוצים נוספים. ל-Optimove למעלה מ-100 עובדים במשרדי החברה בניו-יורק, לונדון ותל-אביב.

פיני יקואל, מייסד ומנכ”ל Optimove, אמר בהתייחסו לגיוס ההון: “Optimove מאפשרת למותגים מובילים בעולם לנהל מול לקוחותיהם מהלכי שיווק המבוססים על אינטליגנציה רגשית. החברה הגיעה למעמדה הנוכחי כמובילה בתחומה ללא כל מימון חיצוני, והבחירה ב-IGP כמשקיעה הראשונה בחברה נובעת מההערכה הרבה שאנו רוכשים לידע ולניסיון רב-השנים של חיים שני ומשה ליכטמן, מייסדי הקרן, שמילאו תפקידים מרכזיים בתעשיית ההיי-טק הבינלאומית. אני משוכנע כי תרומתם להתפתחות החברה תהיה רבה ומשמעותית”. כחלק מסבב המימון יצטרף משה ליכטמן למועצת המנהלים של Optimove.

“Optimove נמצאת בעמדה ייחודית המאפשרת לה להפוך למובילה גלובלית,” אמר ליכטמן בהתייחסו להשקעה. “אחד מהתחומים החמים היום בעולם הוא שילוב של ביג-דאטה עם לימוד ע”י מכונה (Machine Learning) במטרה לעשות אוטומציה של תהליכים מסובכים ועתירי עבודה. תעשיית ההייטק בישראל מובילה בתחום זה ו-Optimove היא בדיוק מסוג החברות שאנו מחפשים להשקיע בהן. פיני יקואל, מייסד החברה, וצוות ההנהלה המוכשר הצמיחו אותה להיקף יפה של מכירות עם לקוחות בינלאומיים משמעותיים ואנו משוכנעים שההשקעה תמשיך להצמיח את החברה לשלב הבא בהתפתחותה”.

קרן IGP הוקמה בשנת 2014 על ידי חיים שני ומשה ליכטמן, השותפים המנהלים ובהמשך הצטרפו אליהם השותפים אסף הראל ואורי ארדה. הקרן גייסה עד היום כ-250 מיליון דולר והיא משקיעה בחברות צמיחה ישראליות, עם היקף מכירות של למעלה מ-10 מיליון דולר, במטרה להצמיח אותן לחברות בגודל משמעותי, כדי שיבשילו להנפקה או יהפכו ליחידות עסקיות רווחיות. החברות בהן השקיעה הקרן עד היום הן: ColorChip, GreenRoad, Panaya, R2NET. ההשקעה הממוצעת של הקרן עד כה עמדה על כ-20 מיליון דולר.

חברת הבדיקות הדיגיטליות Applause, מודיעה לפני זמן קצר על גיוס של 35 מיליון דולרים בסבב F. הסבב הנוכחי הובל על ידי Direct Equity Partners, תכנית השקעות המנוהלת על ידי Credit Suisse והוא כלל גם השקעה מהשותפים האסטרטגיים – Accenture. כמו כן השתתפו בסבב הגיוס המשקיעים הקיימים של החברה, בהם Goldman Sach’s Merchant Banking Division, QuestMark Partners, Scale Venture Partners, Longworth Partners, Mesco Ltd וכן MassVentures. סבב הגיוס האחרון של החברה עמד על כ-43 מיליון דולר במסגרת סיבוב E בינואר 2014. סך ההשקעות אשר נעשו בחברה מאז הקמתה מסתכם ב-115 מיליון דולר.

Applause מאפשרת לחברות לספק חוויה דיגיטלית טובה יותר – החל מ-web, דרך מובייל, מוצרים לבישים, IoT ועוד. על ידי שילוב שירותי בדיקה, אוטומציית בדיקות וקהילה גלובלית, החברה מסייעת למותגים גדולים ומוכרים בעולם להגיע ליעדים שלהם ולבנות חוויה דיגיטלית איכותית סביב כל מערכת הפעלה, מכשיר, מערכת הפעלה, מפעיל, מיקום או כל קריטריון אחר אשר חשוב עבור אותן חברות. במילים פשוטות: החברה פיתחה פתרון שמאפשר לבחון את הדירוג של כמעט כל אפליצקיה ברחבי העולם, כמה אנשים דרגו אותה, ואת הציון שלה על פי קריטריונים שקבעה (לדוגמא: אלו הן 15 האפליקציות הישראליות הפופולאריות ביותר בעולם).

מובילה גלובאלית בתחום הבדיקות

בעזרת המימון האחרון, Applause תוכל להרחיב את שירותי הבדיקה הדיגיטליים שלה; החברה תשקיע יותר בשירותי הבדיקה שלה המדמים מצב אמת ומאפשרים בדיקה רב-ערוצית, מ-WEB ועד מובייל, IoT וכן Brick and Mortar – בקנה מידה גלובליים. כמו כן היא תוכל להשקיע יותר בהרחבת שירותי הפידבק הדיגיטלי והשימושיות; מדובר במקורות הרווח השניים בגודלם בחברה, אשר מאפשרים למותגים לאסוף ולנתח במהירות פידבק המבוסס על פאנל של משתמשים אשר מתאימים לדמוגרפיה של לקוחות הקצה הרצויים.

Applause תוכל כעת גם להשיק באופן רשמי את שירותי המחקר הדיגיטליים שלה; בשנים האחרונות, הגיעו ל-Applause מותגים רבים על מנת לבצע בדיקות ומחקרים יעילים, מהירים ומבוססי קהל, כדי ללמוד טוב יותר מה הלקוחות שלהם רוצים – הן בעולם הפיזי והן בדיגיטלי. על מנת להרחיב את פעילותה ולהגיע לקנה מידה גדול יותר, החברה תשקיע בפיתוח טכנולוגיה והרחבת הגישה לקהלים ופאנלים חדשים של משתמשים.

Applause, שהתחילה בתור uTest, נוסדה בשנת 2007 והושקה בשנת 2008 על ידי דורון ראובני ורועי סולומון. מטה החברה העולמי ממוקם בבוסטון, ארה״ב, וסה״כ מעסיקה החברה כ-300 עובדים בניו יורק, שיקגו, סן פרנסיסקו, סיאטל, לוס אנג׳לס, ברלין, פריז, לונדון וכמובן ישראל. בשנת 2012 רכשה Applause את כלי פיתוח האפליקציות Apphance, ושנתיים לאחר מכן רכשה גם את חברת הבדיקות מבוססות-קהל האירופאית Testhub.

״חוויה דיגיטלית – מ-WEB ועד מובייל, IoT וכן Brick and Mortar – אלו הן נקודות המפתח של התחרות כיום בתעשיות רבות, כולל קמעונאות, מסעדות, בנקים, תיירות, ביטוח, ייצור ועוד. מימון בשלב מאוחר מחברות מובילות כמו Credit Suisse ו-Accenture יסייע לנו להגדיל את מאמצי ההתרחבות שלנו ואת הפתרונות אותם אנו מספקים״, אמר מייסד שותף ומנכ״ל Applause, דורון ראובני. ״Applause היא המובילה הבטוחה בתחום בדיקות החוויה הדיגיטלית, פידבק שימושיות ומחקר והינה ממוקמת בצורה ייחודית בתעשייה״.

וידאו: Introducing Applause: 360° App Quality

מקור: Totango

חברת Totango (טוטנגו) הישראלית הודיעה לפני זמן קצר (ד׳) על גיוס של 8 מיליון דולר לפיתוח פלטפורמת ה-customer success שלה. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן BGV של המשקיע והיזם אריק בן חמו, שכיהן כמנכ”ל יצרנית ציוד התקשורת האמריקאית 3COM ויצרנית מכשירי כף היד Palm.

עידוד רכישה ומניעת נטישה של לקוחות

Totango מפתחת פלטפורמת customer success ברמה הארגונית, שמסייעת לעסקים לפשט את התהליכים השונים בתחום הצלחת הלקוחות, על ידי חיבור של כל נתוני הלקוח, ניטור השינויים בבריאות הלקוח ועידוד למעורבות פרואקטיבית. משתמשי המערכת יכולים בין היתר לחזות פוטנציאל נטישת לקוחות ולהגיב בהתאם. הטכנולוגיה של החברה מתבססת על אינדיקטורים רבים שמאפשרים לחברות לבנות פרופיל מדוייק של לקוחותיהם ולהתאים את השירותים והמוצרים, כך שיישרתו את לקוחותיהם באופן מיטבי, מה שיימנע פוטנציאל נטישת לקוחות (churn) ויגדיל את אפשרות הרחבת השירותים.

Totango נוסדה ב-2010 על ידי גיא נירפז, שמשמש כמנכ”ל החברה ועומר גוטליב, ה-CCO, והיא מפעילה מרכז פיתוח בתל אביב ומשרד בסן פרנסיסקו. סבב הגיוס הנוכחי של החברה, בגובה 8 מיליון דולרים, הובל על ידי קרן BGV בראשות אריק בן חמו ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, קרנות Pitango הישראלית ו-Canvas ו-InterWest האמריקאיות. כחלק מההשקעה, יצטרף אריק בן חמו לחברה כיושב ראש חבר המנהלים. בן חמו, לשעבר מנכ”ל יצרנית ציוד התקשורת האמריקאית 3COM ויצרנית מכשירי כף היד Palm, משקיע ב-Totango בעזרת הקרן השנייה Benhamou Global Ventures, שגייסה 72 מיליון דולר להשקעות בישראל. סך הגיוסים של Totango, כולל סבב גיוס זה, עומד על 34 מיליון דולר.

גיא נירפז, מנכ”ל Totango מסר: “אנחנו שמחים מאד לצרף לשורותינו משקיע בסדר גודל של אריק בן חמו״. נירפז הוסיף: ״אנחנו עדים למגמה עולמית ברורה, אשר דורשת מחברות להתמקד בהצלחת לקוחותיהם בכדי לגדול בעולם הענן, ואנחנו מפתחים את המתודולוגיה והטכנולוגיה שמאפשרת להם להצליח בכך״.

בן חמו מסר בהתייחסו לגיוס: “ארגונים רבים בעולם מגדילים את השקעתם ותלותם בטכנולוגיות ענן ותוכנה כשירות, וההשקעות בתחום נמצאות בשיאן. זיהינו את Totango כטכנולוגיה השלמה ביותר בשוק וכמובילה ברורה בפיתוח שוק ה-Customer Success. לאחר שדיברנו עם רבים מלקוחות החברה ובדקנו לעומק את השוק, אנו סמוכים ובטוחים שטוטנגו היא הכח המוביל בפיתוח השוק העולמי של Customer Success”.

מקור: Tipalti

Tipalti (טיפלתי) הישראלית, המפתחת שירות לאוטומצית תשלומים לספקים במטרה לפשט את התהליך, הודיעה היום (ד׳) על השלמת סבב גיוס של 14 מיליון דולר בהובלת SGVC. החברה מתכננת להשתמש בכספים שגויסו כדי להאיץ את צמיחתה ולהגדיל את מחלקות השיווק והמכירות.

Tipalti מתעסקת בתחום בירוקרטי שאולי נשמע קצת משעמם, אבל כל חברה קטנה כגדולה עשויה למצוא אותו רלוונטי; החברה מציעה פלטפורמה לאוטומציה של תהליכי העבודה של ניהול ותשלום לספקים מקצה לקצה. מדובר בפתרון מבוסס ענן המאופיין על ידי טכנולוגיה לאיסוף ואישור חשבוניות, המייעלת את תהליך הניהול של פעולות תשלום לספקים; מקליטת ספקים, לתאימות מס, עיבוד חשבוניות, ביצוע תשלומים מקומיים וגלובליים וניהול התאמות תשלומים, תוך חיבור למערכות החשבונאות והמערכות לתכנון משאבי הארגון. אותם תשלומים נחשבים לנטל מאוד כבד עבור כל חברה, ו-Tipalti ׳מטפלת׳ בבעיה באמצעות שורת קוד אחת.

עושה סדר בבלגאן

הבעיה ש-Tipalti פותרת היא שלא מעט חברות עובדות עם המון ספקים במקביל, ולאו דווקא מאותה מדינה, ולכן הן צריכות לדעת כיצד לתמוך בכל אחד מהם, וכיצד לעשות זאת בצורה יעילה וחסכונית. כמו כן, כל החברות הללו צריכות לבדוק למי הן משלמות, כדי שחלילה לא יהיה מדובר בגורמי טרור או פושעים, מה שעשוי להוביל לקנסות גבוהים מאוד.

החברה הוקמה בשנת 2010 על ידי חן עמית, אשר במשך שנה שלמה תפעל אותה לגמרי לבדו. כיום, מונה החברה יותר מ-50 עובדים, מחציתם בקליפורניה, שם מתמקדים בתחום הלקוחות והמכירות והחצי הנוסף בארץ המתעסק בפיתוח. Tipalti השיגה מספר אבני דרך משמעותיות בשנת 2015, עם צמיחה של 200% בשנה תוך שמירה על שימור לקוחות מכובד של 99% והגעה לשיא של קצב תשלומים שנתי בגובה שני מיליארד דולר. 

“הודות לגיוס הכספים האלה, נרחיב את המוצר שלנו ואת העסקים שלנו כדי לחשל את מעמדנו בשוק כפתרון המוביל לאוטומצית תשלומים לספקים עבור ארגונים פיננסיים בחברות גולבליות,” אמר חן עמית, מנכ”ל וממייסדי Tipalti. “אנו מצפים להצטרפותו של דובי פרנסס למועצת המנהלים שלנו ולתרומתו לחברה מנסיונו הרב בעולם של טכנולוגיה פיננסית.”

וידאו – Automate Global Supplier Payments

קרדיט תמונה \ צלם: Getty Images Israel

מאת אנטון רובינשטיין, מנכ”ל טרגו

(המאמר מתייחס למיזמים בשלבים מוקדמים: שלב רעיוני, pre-seed ו-seed)

תהליך גיוס הוא תהליך לא פשוט ודורש לעיתים רבות השקעה של זמן ואנרגיה השווה להשקעה בפיתוח המוצר עצמו. סטטיסטית, כ-5% מהזדמנויות עסקיות המוצגות למשקיעים זוכות לגיוס הכספי. על פניו, נראה כי מדובר באחוזים נמוכים מאד שלא משאירים מקום רב לאופטימיות אצל היזמים, אך אם ננתח בצורה מסודרת את הגורמים להצלחת הגיוס באותם מקרים מועטים, ניתן לראות כי אם נתכונן לתהליך הגיוס כמו שצריך – אפשר לשפר את סיכויי הגיוס באופן משמעותי.

על מנת להבין את הגורמים לגיוס מוצלח יש לבחון את תהליך קבלת ההחלטות של המשקיע.

צוות

אנשים ולא רעיונות, טכנולוגיה או כסף בונים את החברה. הקריטריון החשוב ביותר בשביל המשקיע הוא הצוות. גם הטכנולוגיה או הרעיון המהפכניים ביותר יכשלו עסקית ללא צוות מנצח שיוציא אותם לפועל.

בעבודתנו, אנו פוגשים בדרך כלל צוותים שגודלם נע בין אחד (שהוא המייסד הבודד), לחמישה שותפים מייסדים. שילוב אפקטיבי של אנשי צוות המשלימים זה את כישוריו של השני, ומחוייבים למיזם לאורך זמן, יכול להיות כדוגמת צוות של שלושה מייסדים: מפתח CTO, מומחה לפיתוח עסקי שישמש לפחות בהתחלה כמנכ”ל CEO ואיש שיווק או מעצב. באופן הזה הסטארטאפ יכול להתקדם יחסית הרבה בהשקעה של מעט משאבים, מה שכמובן משפיע על החלטת המשקיע ואטרקטיביות המיזם בעיניו.

צוות של חמישה שותפים בשלבים מוקדמים של חיי הסטארטאפ עלול להיות גדול מדי. המשקיע יודע כי יהיו עוד גיוסים בהמשך, ובהנחה שהוא יקבל בין 20% ל-30% על ההשקעה שלו, יתר השותפים יישארו עם 16% – 14% בממוצע. כיוון שמדובר בשלב מוקדם וצפויים גיוסים נוספים בהמשך הדרך שידללו אף יותר את היזמים, המשקיע עלול לחשוש שהמוטיבציה של המיזמים תפגע במידה והם יישארו עם פחות מ-10% לפני שהמוצר יגיע לשוק. זו הסיבה, אגב, שמשקיע חכם ומנוסה לעולם לא יבקש את השליטה בסטארטאפ בו הוא משקיע.

יזם בודד היא תופעה שכיחה יחסית בשלבים מוקדמים של המיזם, אך המשקיע בדרך כלל יעדיף להשקיע בסטארטאפ עם צוות מאוזן, המכסה את כל עמדות המפתח הנדרשות להצלחת הסטארטאפ. סטטיסטית, יש סיכוי גבוה יותר למיזם להצליח אם יש לו צוות מייסד ולא מייסד בודד, והמשקיע יודע את זה. מגוון דעות ונקודות מבט תורמות באופן חיובי להצלחת המיזם, והניהול נעשה עם פחות טעויות (למרות שהן תמיד תהיינה, אחרת זה לא סטארטאפ). כל אחד מהצוות תורם מהידע והנסיון שלו, מפחית סיכונים ומצמצם עלויות, בהשוואה לשכיר שמקבל משכורת מלאה והמחויבות שלו להצלחת המיזם פחותה. בנוסף, צוות של אדם אחד מהווה נורה אדומה למשקיע, שאולי לא קל לעבוד עם היזם או שהוא לא הצליח לרתום אנשים משמעותיים לעמוד לצידו. בכל מקרה, זה מטיל דופי בתפקודו כמנהל וכמוביל המיזם. בשורה התחתונה, אם יש ליזם רעיון והוא לא הצליח לשכנע אף מכר או איש מקצוע מנוסה להשקיע את זמנו בפרויקט כשותף, אז ודאי שיהיה לו קשה לשכנע משקיע שלא מכיר אותו להשקיע כסף במיזם.

קרדיט צלם\תמונה: Getty Images Israel

מוצר

משקיע מקצועי (לא חברים ומשפחה) מצפה בדרך כלל לראות גרסת אלפא או אב-טיפוס של המוצר. הדבר מעיד על כישורי הביצוע של הצוות, ומצמצם את הסיכון מנקודת מבטו של המשקיע. לכן, חשוב להתקדם עם המוצר כמה שיותר לפני שניגשים למשקיע, ואת הפיתוח הראשוני רצוי לממן מהון עצמי ובעזרת חברים ומשפחה, או לחילופין באמצעות הכישורים והיכולות של הצוות המייסד.

גם כאשר ישנו אב-טיפוס עובד של מוצר, לבחון הזדמנות השקעה זה לא משימה קלה למשקיע. כאשר המוצר אינו נתמך על ידי מדדים בשטח (track record), המשקיעים יצטרכו לקבל החלטה להשקיע או לא, על סמך תוכנית עסקית וניסיון קודם שלהם ושל היזמים בתחום.

מוצר שעובד טוב אינו ערובה מובטחת לגיוס השקעה. ישנן דוגמאות רבות של חברות סטארטאפ שהשיקו מוצרים טובים ונכשלו בגיוס משתמשים. לפעמים המוצר לא באמת פותר בעיה משמעותית או שמדובר בטכנולוגיה שנמצאת בחיפוש הבעיה.

שוק

לגודל שוק ותחרות בשוק היעד יש השפעה משמעותית על היכולת של הסטארטאפ לגייס השקעה. הנוסחה הבסיסית היא יחסית פשוטה: שוק גדול ותחרות מצומצמת. היזמים נוטים להציג את נתוני הענף וסביבה תחרותית מצומצמת יחסית, אך לא תמיד כך בוחן המשקיע את המיזם.

ברמת גודל השוק, המשקיע מעוניין להבין מה המספר המקסימלי של יחידות/רישיונות/משתמשים ניתן למכור/לגייס. החישוב המדויק יותר יהיה היקף המכירות של הפתרונות הקיימים (לאו דווקא מתחרים) לאותה הבעיה שהסטארטאפ פותר או כמות המשתמשים בפתרונות קיימים. אין טעם להיכנס למלכודת הדבש של “אם יהיה לנו רק X אחוז מהשוק, יהיו לנו Y מכירות”, כי אף אחד לא יודע באמת מה יהיה בסביבה של חוסר וודאות, וזו אמירה שמעידה בדרך כלל על חוסר מקצועיות. במקום זאת, רצוי לשדר למשקיע שיש שוק גדול, תוך הצגת נתונים תומכים. לעיתים, הפעילות החדשה אף עשויה להגדיל את השוק, בדיוק כמו שהפעילות של Uber עשתה לשוק המוניות.

“אין לנו מתחרים, אנחנו ייחודיים” הינה אמירה שכיחה בקרב יזמים לא מנוסים, שנוטים לצמצם את הסביבה התחרותית ללא הבנה של התעשייה. חשוב להציג את כל הפתרונות הנוכחיים הקיימים לפתרון הבעיה שאותה המיזם רוצה לפתור, ושיחות מקדימות ומעמיקות עם הלקוחות העתידיים של המיזם יסייעו בזיהוי שלהם.

הישגים ואבני דרך (track record)

המשקיע ירצה לראות מה היזם הצליח לעשות עד כה, והדבר משפיע ישירות על תפיסת היזם בעיניו כאיש ביצוע והקטנת הסיכון במיזם כפועל יוצא מזה.

• ברמת המימון, המשקיע יעדיף לא להיות הראשון שמשקיע בפרויקט. במידה ובוצעה השקעה קודמת במיזם, הן על ידי משקיע מקצועי והן על ידי משפחה וחברים, הדבר מהווה איתות חיובי למשקיע הבוחן השקעה. גורם חיצוני נוסף שהביא אמון ביזם ובפועלו מחזק את התחושה שיש גורם נוסף המחויב להצלחת המיזם, ועומד מאחוריו במידת הצורך כי יש לו מה להפסיד מכישלון אפשרי. יזם שהשקיע מהונו העצמי מהווה מסיבה זו איתות חיובי חזק נוסף למחויבות להצלחה.
• ברמת המוצר, המשקיע יצפה לראות לפחות POC או במקרה האופטימלי גרסת בטא עובדת. מוצר עובד מהווה נקודת ציון משמעותית ביותר בחיי הסטארטאפ, ומציין התרת סיכון גדולה בעיני המשקיע. חשוב לוותר על פיצ’רים הלא הכרחיים, ולצאת רק עם הליבה של המוצר – וכמה שיותר מהר.
• ברמה העסקית, המשקיע ירצה לראות לפחות הוכחה תיאורטית לצורך במוצר (מחקר שוק, סקר או case study) ובמקרה אופטימלי לקוחות משלמים. כבר קרה שסטארטאפים גייסו רק עם תוכניות למוצר על הנייר, אבל עם גיבוי של מספר מכתבי כוונה מלקוחות פוטנציאליים, בהם הם מציינים שהיו מוכנים לרכוש את המוצר או להשתמש בו אם היה במחיר מסוים וישרת מספר פונקציות חשובות (יעילות, נוחיות וכדומה).

קרדיט צלם\תמונה: Getty Images Israel

מימון והערכת שווי

כאשר משקיע מקצועי בוחן הזדמנות השקעה, הוא לוקח בחשבון שידרשו גיוסים נוספים בהמשך. לכן הוא שואל את עצמו מספר שאלות חשובות כדוגמת: מה הסיכוי שהסטארטאפ יוכל לגייס סבב A תוך שנה וחצי? האם קרנות הון סיכון מתעניינות במוצר כזה? כמה כסף יידרש כדי להגיע לרווחיות? לצוות טוב יש תשובות ברורות לשאלות האלו, בהנחה שהיזמים עשו שיעורי בית והכינו תוכנית עסקית מסודרת. תוכנית עסקית טובה היא כמו וייז לעסקים. בתחילת הדרך אתה מתכנן את המסלול היעיל ביותר ליעד שלך, בדרך ייתכנו שינויים בדרך או עיכובים, אבל היעד נשאר אותו היעד. תכנון נכון הוא לא ערובה להצלחה, אבל הוא ערובה להפחתת רעשים ומכשולים שעלולים לעלות זמן וכסף יקרים – ועלולים לחסל את המיזם.

לגבי הערכת שווי, יש ממוצעים של יחסי השקעה/אחוז מהחברה אך כל השקעה היא מקרה ייחודי. להלן מספר כללי אצבע בלתי מחייבים:

• סכומים בשלב רעיוני/pre-seed  נעים סביב 20K-$100K$, בדרך כלל המשקיעים הם חברים ומשפחה שמקבלים כ-10% עד 20%. במידה והמשקיע גם לוקח חלק פעיל בניהול והקמת המיזם, האחוזים יעלו בהתאם לזמן ולמאמצים שישקיע, ועשויים להגיע עד לכ-45%.
• סכומים בשלב pre-seed נעים סביב 100K-$500K$, בדרך כלל המשקיעים הם בעלי הון כגון עו”ד, אנשי נדל”ן, אנשי קבע (לא בהכרח משקיעים סדרתיים מתעשיית ההון סיכון) שמקבלים כ-10% עד 30%.
• סכומים בשלב seed נעים סביב 500K-$2M$, בדרך כלל המשקיעים הם משקיעים סדרתיים או קרנות הון סיכון שמשקיעות בשלבים מוקדמים (early stage), שמקבלים כ-10% עד 30%.

במידה והיזם מתעקש להציג הערכת שווי לפי מודל DCF על בסיס תזרים מזומנים חזוי ואין לו עדיין נתוני מכירות להציג, הריבית להיוון צריכה להיות לפחות 70%-80% בהתאם לרמת הסיכון של המיזם בשלב כה מוקדם. יחד עם זאת, בשלבים המוקדמים של המיזם מומלץ לבסס את הערכת השווי על תקדימים מהתעשייה, מיזמים דומים ומכפילים רלוונטיים.

היכן המשקיע ימנע מלשים את כספו:

• לצוות אין חזון חד מספיק או יכולת ביצוע
• היעדר מודל עסקי מוצק להכנסות
• היעדר אסטרטגיה ברורה לגיוס לקוחות
• היעדר תוכנית עסקית או סוג כלשהו של תכנון קדימה
• היזם אומר “תוך 5 שנים גוגל יקנו אותנו” או “אין לנו מתחרים”

היכן המשקיע ירצה לשים את כספו – Three Asses Rule 

• SmartAss Team
• KickAss Product
• BigAss Market

אחרי שהצוות עשה שיעורי בית ומרגיש מוכן, ניתן להתחיל לפנות למשקיעים. אבל איך מגיעים אליהם?

• פיינדרים מקצועיים finders  – יועצים וצמתים של מידע.
• פלטפורמות ייעודיות כגון שותף (מתאים למיזמים בשלב רעיוני) או Angel List (למיזמים בשלבים מתקדמים).
• רשימת המשקיעים של אדן שוחט.
• לינקדאין.
• אנשים מהענף בו פועל הסטארטאפ (אם פיתחתם מברשת שיניים חדשנית  פנו לרופאי שיניים, אם פיתחתם אפליקציית הכרויות נסו את מזלכם אצל בעלי אתרים בתחום).

תמיד רציתם לדעת איפה הסלבס עושים את הקניות שלהם? חברת הסטארטאפ הישראלית Seebuy, פיתחה טכנולוגיה שיודעת לזהות את המוצרים שנמצאים בתמונות שמתפרסמות ברשת, מכל מכשיר. לחיצה על התמונה תציג בפניכם מוצרים שזוהו, ולחיצה על מוצר שאהבתם תפנה אתכם לאתר ממנו תוכלו לקנות אותו. כעת, מודיע הסטארטאפ על השלמת סבב גיוס סיד בגובה 2 מיליון דולר מאנג׳לים פרטיים.

כל תמונה ברשת הופכת למיני חנות וירטואלית

תרבות הצריכה עברה תפנית אדירה בשנים האחרונות אודות לאתרי ה-eCommerce למיניהם. שוק האונליין מגלגל מיליארדי דולרים מידי שנה וגם בישראל נרשמה עליה חדה במכירות רק בשנה האחרונה. במקביל, ועם עלייתן של הרשתות החברתיות ומשפיענים למיניהם, הפך תהליך הצריכה לכזה המעורב בו רגש עז הבא לידי ביטוי בצורך אמיתי לא רק לדעת מאיפה ניתן לרכוש את המוצרים שהמשפיענים לובשים, אלא לרכוש אותם ממש כרגע ובלחיצת כפתור. כיום, מה שאנחנו, ׳האזרחים הפשוטים׳ יכולים לעשות כדי לרכוש את אותו פריט נחשק הוא לחפש את שם המותג ולנבור ברשת עד שאולי נמצא אותו (לרוב החברות שעומדות מאחורי המותגים מתוייגות, אך עדיין מדובר בתהליך יחסית מסורבל שכן באינסטגרם למשל לא ניתן להטמיע לינקים לצד תמונה).

הפתרון של Seebuy מאפשר לגולשים לגלות רובד נוסף בתמונות המופיעות באתרי תוכן תוך שהם מקבלים שכבת מידע מהימנה אודות המוצרים הנמצאים בתמונות עצמן. הממשק יוטמע באתרי תוכן במדורי האופנה, הספורט, הטכנולוגיה הלייפסטייל, כחלק בלתי נפרד מהאתר ויהפוך כל תמונה למיני חנות אינטרנטית, דרכה יוכל הגולש לקנות את המוצר בקליק אחד.

המערכת מאפשרת לא רק לגולשים להפיק ערך ייחודי מהגלישה אונליין; לאתר האם, תהיה זו הזדמנות לייצר מקור הכנסה פאסיבי חדש מהפעילות המתבצעת באתר, ואף לחזק את הקשר עם הגולשים הקיימים- שיקבלו חווית משתמש חדשה. למפרסמים, יהיה זה ממשק פרסום חדש, ממשק המבוסס על צורך רגשי של הגולש הסקרן, לרכוש מוצרים בו ברגע שצפה בהם תוך קריאת כתבה- וכל זאת, כחלק אינטגרלי מתמונות בתוך כתבות באתרים. בקיצור – Win Win Situation (קצת פחות לחשבון הבנק של המשתמשים).

בעתיד צפוי השירות לכלול גם פן חברתי שיעלה את רמת הדיוק של הפריטים המוצעים ל-100%, במקום 99.9 אחוזי דיוק. תוכן וויזואלי באיכות נמוכה עשוי להוביל למוצרים שאינם ברי זיהוי, ולשם כך יתבצע שימוש בחכמת ההמון ובשביל ההמון. משתמש הקצה, יוכל להירשם לתכנית התגמולים של החברה ולסייע בהזנת הקישור המתאים לקניית המוצר באופן ידני. (משתמש שישתתף בהזנת התכנים ובהנחה שהתכנים שהזין יאושרו על ידי המערכת – יוכל לקבל תגמול על פעילותו).

החברה הוקמה בשנת 2014 על ידי בנצי אהרון, אייזק גליקסון, אהרון אזולאי ואהרון מרצבך. הרעיון למוצר עלה בעקבות רצונם של המייסדים לחולל שינוי בתהליכי הרכישה המקוונים, ולאחר שנתיים הוא נמצא בישורת האחרונה לפני העלייה לאוויר.

כל אחד יכול למדוד בגדים. מקור: עמוד הפייסבוק של Zeekit

Zeekit (זיקית), שפיתחה פלטפורמת B2C ואפליקצית מובייל במטרה לנסות ולשנות את הדרך שבה משתמשים רוכשים פריטים אונליין, הודיעה על גיוס של 9 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי (A) השלימה החברה בעזרת אנג׳לים פרטיים לרבות משקיעים מובילים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית ביחד עם משקיעים מתחום התקשורת, הקולנוע והלייף סטייל בארה״ב.

כמו כן, במסגרת שבוע האופנה שהתקיים בשבוע שעבר בניו יורק, יצאה Zeekit בשיתוף פעולה עם בית האופנה Rebecca Minkoff. השותפות איפשרה לקהל הצופים שנכחו בתצוגה באופן פיזי ולגולשים באתר ובאפליקציה לבחור מוצר שמצא חן בעיניהם, ולמדוד אותו באופן וירטואלי. את התוצאה ניתן היה לשתף בקלות עם חברים וכמובן לרכוש את המוצר במידה והוא ׳קיבל את האישור׳ של אלו.

מדידה וירטואלית

אחד החששות הגדולים בכל הנוגע לקניות באינטרנט הוא שהפריט שרכשנו ייראה אחרת לגמרי מהתמונה או שהמידה והגזרה לא יתאימו לנו. על מנת להתגבר על קשיים וחששות אלו הוקמה Zeekit, פלטפורמת מסחר אינטראקטיבית המחברת בין לקוחות למוכרים באמצעות חוויה ויזואלית ואישית. כל חנות ומותג יכולים לשלב את הכפתור של Zeekit באתר או באפליקציה שלהם, כדי לאפשר למשתמשים להמחיש את התוצאה והעיצוב הסופי של הבגד עליהם ספציפית.

מקור: Zeekit

בעזרת הטכנולוגיה של Zeekit צרכנים פוטנצייאליים יכולים למדוד באופן וירטואלי את הפריט בו הם מעוניינים לפני שהם לוחצים על כפתור הרכישה באתר או מודדים אותו בחנות. כדי לעשות זאת, עליהם להעלות תמונת גוף מלאה וברורה. בשלב הבא, כאשר הם יתקלו בפריט שמצא חן בעיניהם אונליין, בעיתון או בחנות, הם יוכלו למדוד אותו באופן וירטואלי ולדעת איך הוא יראה עליהם ספציפית. מדובר בפתרון אידיאלי עבור אלו מאיתנו ששונאים למדוד בגדים או חוששים לרכוש באינטרנט בשל הסיכוי שהמידה או הגזרה לא יתאימו. מה שנחמד הוא שניתן ממש לשחק ולבצע ׳Mix and match׳ של פריטים המוצעים בחנויות ואתרים שונים, וכך ליצור אאוטפיט שלם שיתאים לנו בול, בלי לקום מהכיסא.

Zeekit נוסדה בשנת 2013 על ידי יעל ויזל, ניר אפלבוים ואלון קריסטל. לפני קרוב לשנתיים השתתפה חברת הסטארטאפ ב-Fashion Tech Date, אירוע מבית מקאן בשיתוף עם גיקטיים. במסגרת האירוע הציגו 8 סטארטאפים ישראלים שרוצים לשנות את עולם האופנה.

Add Comment